איך לגייס שלושה מיליון שקלים במימון המונים

ב-28 בדצמבר, 2015, אושרה בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "התיקון"). הצעה זו מהווה תיקון לחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק") וצפויה להוות אלטרנטיבה חדשנית ואטרקטיבית לאסטרטגיית גיוס ההון של חברות הזנק.
השינוי המרכזי המובא בתיקון מאפשר לחברות הזנק לגייס עד 3 מיליון שקלים ללא הגשת תשקיף או דו"חות בורסאיים מקיפים.

תעשיית ההיי-טק נחשבת למנוע הצמיחה של המשק הישראלי בשנים האחרונות. לצד שיעורי צמיחה של מכירות וקצב גידול שווי גבוהים מאלה של חברת תעשייתיות מסורתיות, כך גם קיימת רמת סיכון גבוהה יותר. לתעשיית ההייטק בכלל, ולחברות הזנק בפרט, ישנה חשיבות עליונה למקורות מימון שלרוב הינם אנג'לים וכן קרנות הון סיכון ישראליות וזרות. לצד אלו, מסתמכות חברות ההזנק על מקורות נוספים כגון מימון ממשלתי.

הצעת החוק, אשר עברה בקריאה שניה ושלישית מסדירה למעשה את הדרך בה חברות הזנק יכולות לפנות לציבור לצורך מימון (crowdfunding). הרעיון העומד בבסיס מנגנון מימון ההמונים הוא האפשרות לגייס סכומי כסף זעירים יחסית מציבור רחב של משקיעים. מבקש המימון יהיה מחויב לעשות זאת באמצעות פלטפורמה אינטרנטית, מציג את המיזם שלו ומציע תמורה משתנה להשקעה, זאת בשונה מהפלטפורמות הקיימות היום בישראל דוגמת מימונה והד סטארט כפי שיפורט להלן. וכך, חברות צעירות נחשפות לציבור משקיעים שלרוב אינם "משקיעים מתוחכמים" או משקיעים שפועלים באפיקי מימון מסורתיים.

התיקון האמור שואב השארתו מה-Jobs Act האמריקאי. עד חקיקתו, מבקשי המימון היו מוגבלים לסוג התרומה אותה יכלו להעניק למשקיעים. המשקיעים מצדם נהנו מתמורות מגוונות – שעיקרן ראשוניות בקבלת המוצר (דוגמת קיקסטארטר או מימונה), אך אין הם הפכו לבעלי מניות בחברה עצמה. עם כניסת ה-Jobs Act לתוקף לפני מספר שנים, ניתנה למעשה האפשרות למשקיעים במימון המונים לקבל זכויות בחברה, קרי לקבל ניירות ערך כנגד השקעתם. דבר דומה יאפשר התיקון גם בישראל.

במצב הקיים ולאורך שנים, סעיף 15 (א) לחוק קובע שהצעה לציבור תיעשה באמצעות תשקיף. ציבור, לפי סעיף 15א (א) ייחשב ככזה כאשר מספר הניצעים עולה על שלושים וחמישה. סעיף 15ב לחוק מונה סייגים לתחולת סעיף 15 שבהתקיימותם לא יידרש המציע לפרסם תשקיף.
השינוי המהותי שמסדיר את סוגיית מימון ההמונים בא לידי ביטוי דרך הוספת סייג לחובת הצעה לציבור באמצעות תשקיף. סעיף 15א(א)(4א) קובע שתאגיד שהתאגד בישראל ושאינו תאגיד מדווח, יהיה פטור מחובת תשקיף, בהתקיים מספר תנאים. תנאים אלו כפופים לתקנות שיקבעו על ידי שר האוצר, כדלהלן:
1. על התמורה שהתקבלה בהצעה, בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות בשנים עשר החודשים שקדמו להצעה, להיות עד שלושה מיליון שקלים.
2. על התמורה שהתקבלה בהצעה ממשקיע בודד להיות עד סכום שיקבע על ידי שר האוצר.
3. על התמורה שהתקבלה בהצעה ממשקיע בודד, בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות בשנים עשר החודשים שקדמו להצעה, להיות עד סכום שיקבע על ידי שר האוצר.
4. תנאים והגבלות נוספים שיקבע שר האוצר בתקנות. תנאים אלו יכללו בין היתר פרסום דו"חות כספיים וגילויים מצומצמים.

דה פקטו, חברות הזנק יוכלו לגייס הון מהציבור שאינו עולה על 3 מיליון שקלים, תוך שהן פטורות מחובת התשקיף אשר כרוכה בחובת גילוי רחבה ובמשאבים אדירים. מעניין לציין שבמקור, הרשות לניירות ערך התכוונה לעודד חברות הזנק לגייס באמצעות מנגנון זה, אך במהלך הליכי החקיקה נוספו גם עסקים קטנים שאינם חברות היי-טק.

עם זאת, מנגנון זה מטבעו טומן בחובו חסרון משמעותי לפיו החברה היא זו שקובעת את תנאי גיוס הכסף וזכויות המשקיעים. ימים יגידו האם במסגרת מימון המונים, יצליחו חברות לגייס כספים רק כשהתנאים המוצעים למשקיעים דומים לסטנדרטיים ולהגנות המוקבלות הניתנות למשקיעים פרטיים (כמו אנג'לים) או שחברות יצליחו לגייס כספים במימון המונים גם אם לא יתנו הגנה כלל (או זכויות עודפות למשקיעים). כמו כן, יהיה מעניין לראות כיצד תיתפש האלטרנטיבה הזו בתעשייה המקומית – האם רק חברות שלא הצליחו לגייס בדרכים ה"מסורתיות" תבחרנה לנסות לגייס מהציבור שיכולתו לבחון את חברת ההזנק ספציפית מוגבלת או שמימון המונים תהפך לאלטרנטיבה אמיתית לגיוס הון.

אם כן, ברור כי משמעות התיקון עשויה להיות דרמטית בכל הנוגע לגיוס מימון של חברות הזנק, אם כי רבות תלוי בפרמטרים (כגון סכומי השקעה) אשר אמורים להיקבע בתקנות – יתכן שגם כאן שווה יהיה ללמוד מהניסיון של מדינות אחרות בדבר סכומי ההשקעה. אין ספק כי הפעלה נכונה של החוק וקביעת סכומי סף מתאימים יאפשר לחברות הזנק ליהנות הן מציבור משקיעים אנונימיים "נוחים", והן מהיתרונות הגלומים בהצעת מניות לציבור מבלי להיות כפופים להגבלות ולחובות שהצעה "רגילה" לציבור מביאה עמה.

קרדיט לתמונה: License, GotCredit- Fund.

על הכותב

מור לימנוביץ
מור לימנוביץ

הכתוב והאמור באתר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בן כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לכזה כל הזכויות שמורות לזיסמן, אהרוני, גייר ושות' (ZAG-S&W)